יש לך סיפור מעניין  

הגיע הזמן לספר אותו

 
כל אחת היא סיפור, לכל אחת יש אינספור סיפורים.
סיפורים פנימיים, סיפורים מהעבר, סיפור על העתיד.​
אני מזמינה אותך להתעמק בסיפורים שלך, ליצור אותם מתוך מודעות ובחירה,
להתחבר לסיפורים שמיטיבים איתך, מצמיחים אותך ועושים לך טוב על הנשמה (:

כל הצלחה מתחילה ב...

סיפור של הצלחה (:

 

קבלו במתנה הדרכה ליצירת סיפור פנימי

יום של הצלחה

סיפור שתספרו לעצמכן כל בוקר ויוביל אתכן ליצור יום מוצלח, כייפי ומקדם, בחיי היומם יום, בעסק ובקריירה, במשפחה ובמערכות היחסים שלכם! והכי כייף? אפשר ליצור את יום של הצלחה יחד עם הילדים, בני הזוג, ההורים, אפילו החברים והשכנים (: פשוט, כייפי ומתאים לכולם.

לקבלת המתנה מלאו את הטופס:

אין מצב שאעביר את הפרטים שלכם למישהו, ממש לא!

{  סיפור  }

עכשיו מותר

 

היא ארזה תיק קטן, לא צריכה הרבה לנסיעה הזאת. 2 חבילות טישו, קצת כסף, טלפון ואוזניות וזהו. זה מספיק.

באוטובוס לתחנת הרכבת היא הרגישה פרפרים בבטן, מעין התרגשות לקראת המסע הקצר שתכננה לעצמה, המוסיקה המתנגנת מהטלפון ישירות לתוך ראשה הוסיפה טעם של עצב, העצב שכל כך מוכר לה, עצב של סוף.

ברכבת היא קונה כרטיס לתחנה הרחוקה ביותר. מראש היא בחרה בדרום, במדבר, הוא נראה לה מתאים יותר לתכניות שלה, שקט יותר, מוסתר, שאף אחד לא יראה.

הנסיעה ברכבת היתה ארוכה, כמו שהיא אוהבת. מספיק זמן למחשבות ולמוסיקה. הגיעה לעיר הרחוקה ביותר בדרום.

בקצה העיר הצהובה, שריח המדבר נושא בה זכרונות קדומים באוויר, ישנו מלון קטן, ממש מול התהום שמובילה לאינסוף.

שישה חדרים בלבד יש במלון, כל חדר למטרה אחרת.

חדר להצלחות וחדר לכשלונות, חדר לזכרונות וחדר לשכחות, חדר להתחלות וחדר לסופים.

היא הזמינה את החדר של הסופים.

לספר את הסיפור

בכל מקום ובכל דבר יש סיפור. הכל הוא סיפור.

אני מזמינה אתכם לספר את הסיפור שלכם במגוון דרכים חווייתיות, מרתקות ומרגשות:

{  סיפור  }

כשיונה שרה

 

ליונה השכנה מלמעלה, לא מהלמעלה שלנו, מהלמעלה של יודה ונורית, יש לב טוב ובעל רע.

כולם אוהבים אותה ואותו לא.

כשהוא הולך לעבודה מוקדם בבוקר והיא נועלת אחריו את הדלת כולנו נושמים לרווחה. אבא אומר שהיום היא עדיין חיה, תודה לאל, ועכשיו יהיה לה יום שלם של טוב, עד שהוא יחזור.

ואז זה מתחיל ואנחנו עוצמים עיניים בעונג, מקשיבים ומתמסרים.

צליל קולה המתנגן מתחיל למלא את האוויר שאנו נושמים, והוא ריחני וטעים יותר פתאום, ואנחנו בולעים אותו לריאותינו בשקיקה.

לאחר כמה רגעי שירה, לחישות של כינור מצטרפות, מלוות את קולה, והוא יודע את מקומו - הוא כאן כדי לתת את הכבוד הראוי לקול הפעמונים הזה.

אליו מצטרף החליל, חסר סבלנות אך מתאפק, מכיר במעמדו לצד ניגוני קולה.

כשהפטיפון רועד בפעם הראשונה, אנחנו יודעים שהיא עוצרת כדי להחליף צד ומחכים בסבלנות לשירתה, שתשוב ותנעים את זמננו.

סיפורים שפרסמתי לאחרונה בבלוג. תהנו (:

  • LinkedIn - White Circle
  • Facebook - White Circle
  • Twitter - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Pinterest - White Circle
  • Instagram - White Circle

בואו ניפגש גם כאן: