שחקנית פעם ראשונה



פעם ראשונה על במה, מול קהל, לובשת דמות.

משחקת.

-

הלב טס במהירות לא חוקית לגמרי, הראש סחרחר, פחד תוקף אותי...

מה אם אני לא אזכור את הטכסט? אני והזכרון שלי...

ומה אם אני אתקע ויהיה לי בלקאאוט, כמו שכבר קרה לי בהרצאות ובפיצ׳ים, לא זכרתי כלום ולא הצלחתי להוציא מילה מהפה...

והכי גרוע - מה אם יסתבר לכולם, כולל לי עצמי, שאני לא שחקנית ולא בטיח ושאני סתם חיה באשליות??? אני ארצה למות, בחיי...

-

את לא אוספת את השיער? קולה של גל הוציא אותי מתרחישי האימה שרצו לי במוח.

לא יודעת לאסוף שיער יפה, אני עונה לה והיא מחליטה לעשות בשבילי את העבודה ודואגת שהשיער שלי יהיה אסוף, כיאה לשחקנית על במה.

-

אור, הדמות שלי, מוכנה.

אני מסדירה נשימה, עוצמת עיניים ומדברת לעצמי בלב, מנסה להרגיע את כל הפחדים של ילדה בת 12, שרוצה שימחאו לה כפיים, רוצה שיכירו בה, במה שהיא יכולה לעשות, ואף אחד לא נענה.

את כבר לא בת 12, רחלם, אני לוחשת לעצמי, את בת 48 (כן, כן, עברו יותר משנתיים...) ואת בסדר גמור, תרגעי.

עמית לידי, מלטף לי את היד בעדינות. הוא כבר מכיר אותי ואת כל הפחדים שלי וכל המחשבות הרעות שאני שומרת לרגעים מיוחדים שכאלה...

את בסדר? הוא שואל ואני מחייכת אליו חיוך קטן, מלא חששות. הוא כבר יודע מה מתנהל אצלי בתוך הראש.

-

הגיע תורי לעלות לבמה.

האורות מולי מסנוורים ואז קורה הקסם - המחשבות הרעות נעלמות ואור מתחילה לדבר מתוכי, מבצעת את תפקידה.

חשתי אותה בתוך הגוף ממש, את אור.

חשתי את הכעס שנאגר בה כבר שנים ואת התסכולים שלה, חשתי את הזכרונות, שהביאו אותה לחפש אנשים ברחוב, חשתי את העלבון שלה.

הייתי אור.

-

והקהל הגיב, בחיי, איך שהוא הגיב!

שמעתי צחוק מגיע אליי מהקהל במקומות הנכונים בסצינה, ראיתי יד מנגבת דמעות מהלחי ברגע אחר, ראיתי אותם מרותקים אל אור, שותים את הסיפור שלה, נצמדים לכל מילה שבוקעת מפיה, מלטפים את הכאב שלה, מחבקים, רוצים לנחם אותה ממקומם בקהל, מול הבמה.

-

אור נגעה בהם ואני התוודעתי לסוג נוסף של אושר - האושר בלספר סיפור, האושר בלגעת בלבבות של אנשים אחרים עם המילים שלך, עם הצליל שלך ועם הגוף שנע בקצב הסיפור וסוחף אחרי את הקהל.

האושר בלרגש אנשים ולא פחות מכך - האושר לקבל מהם, במחיאות הכפיים שלהם, את האישור לכך שעשית עבודה טובה, הצלחת לגעת בהם, ריגשת והכנסת אותם לסיפור של הדמות בהצלחה.

פוסטים קשורים

הצג הכול